איך לעשות זמן איכות זוגי
מבלי לצאת מהבית?
לא מוצאים זמן להיפגש?
רוצים להפוך את זמן הערב (או צהריים או בוקר) שלכם לזמן משמעותי יחד?
רוצים לחוות חיבור עם הבן/בת זוג אבל לא ממש יודעים איך לייצר את זה?
לפעמים כל מה שצריך זה מסגרת -
סט (set) וסטינג (setting) שיגדירו עבורנו מרחב המוקדש לחיבור ומפגש.
יצרתי בשבילכם מדריך פשוט לאיך להפוך את הזמן שיש לכם (גם אם הוא לא זמן רב) למשמעותי ומחבר.
אז מה זה סט וסטינג?
מושג שאומר - כוונה ומרחב מוגדר.
על מנת לייצר זמן המוקדש לכוונה כלשהי עלינו להגדיר את המרחב ולהגדיר את הכוונה.
1. קודם כל נגדיר את הכוונה שלנו:
הכוונה שאני מציעה:
להיפגש. להתחבר. לפגוש אחד/ת את השני/ה לעומק.
חשוב להסכים על הכוונה יחד.
להכריז עליה: זהו זמן שאנחנו מקדישים כדי להפגש ולהתחבר.
אחלה.
2. ואז נגדיר את המרחב = מסגרת הזמן והמרחב הפיזי:
זמן: חשוב להגדיר זמן בלי טלפונים, ילדים, עבודה ועניינים אחרים.
זה יכול להתחיל מרבע שעה ולהיות ארוך כמו ערב שלם. רק חשוב שיהיה מוגדר.
מרחב פיזי: איפה זה קורה.
טוב שיקרה במרחב נעים. יכול להיות בסלון של הבית או בפינה נעימה בו.
בתכלס, יכול להיות בכל מקום, העיקר שיהיה לכם נעים לשהות בו ושיהיה ללא הפרעות.
∞
אחרי שהגדרנו את הכוונה, הזמן והמרחב (הסט והסטינג) אנחנו ניגשים לדבר עצמו.
מה עושים?
הרבה פעמים נדמה לנו שעל מנת לחוות משהו משמעותי יחד אנחנו צריכים לעשות דברים גדולים - לצאת לבלות, לשתות, לראות סרט ביחד וכו'...
כאשר בתכלס, יש אפשרות לזמן איכות ביחד באמצעים הכי פשוטים.
לא צריך שום דבר חוץ מאת הפניות והנוכחות שלנו.
מה שאני מציעה לעשות זה שיתוף מהלב.
להקדיש את הזמן לספר מה שלומנו באמת ולעומק.
זמן של שיתוף והקשבה. מישהו אחד משתף מהלב והשני מקשיב, בלי להגיב, כלומר, מקשיב מהלב.
~~~~~~~~~~~~~~
איך עושים את זה?
~~~~~~~~~~~~~~
1. בוחרים מי מתחיל/ה
2. התפקיד של המשתפ/ת = לשתף מהלב.
מה זה לשתף מהלב?
- לשתף את מה שבאמת קורה לי וחי בתוכי כרגע. פחות סיפורים על אנשים אחרים (אפילו שהם יכולים להיות נורא מעניינים).
- לשתף בעולם הפנימי - רגשות, תחושות, חוויות משמעותיות שחוויתי לאחרונה. משהו עם תדר חי, משהו שמעניין אותי.
- לשתף רחב ונדיב. לאפשר לאחר להיכנס לעולמי הפנימי, למה שאני באמת חווה ומרגיש/ה.
3. התפקיד של המקשיב/ה = להקשיב מהלב.
כלומר, להביא סקרנות למה שמקשיבים לו. להיות בתשומת לב, לאפשר לעצמי לצאת לטיול בעולמו של האחר.
מה לא עושים כשמקשיבים מהלב?
- לא מגיבים.
- לא מתנתקים וחושבים על דברים אחרים.
- לא חושבים מה לענות.
- לא מנסים לפתור את הקשיים שהמשתפ/ת מביא/ה
מה כן עושים?
- פשוט מקשיבים. במלוא הנוכחות.
***** כוכביות חשובות מאוד *****
זה נשמע קל ופשוט, ועם זאת המיומנויות של שיתוף מהלב והקשבה מהלב הן משהו שנרכש תוך כדי תרגול.
אם אתם מוצאים את עצמכם חושבים על דברים אחרים בזמן שמקשיבים - זה בסדר. פשוט החזירו את עצמכם לנוכחות והקשבה ברגע שקלטתם שהתנתקתם.
אם קולטים שנכנסתם אל תוך סיפורים על "שם ואחר כך" ופחות מחוברי בלב למה שמשתפים - זה בסדר. עצרו. נשמו. תרגישו את הלב. והמשיכו לשתף מתוך מקום מחובר יותר.
4. אפשר להגדיר זמן לשיתופים.
למשל אפשר להתחיל ב 5 דקות לכל אחד. וכשיש גונג בשעון אז לסיים עוד כמה משפטים ולעצור ולהתחלף. זה נותן מסגרת וביטחון.
אפשר כמובן גם לא להגדיר זמן לשיתופים, אבל אז טוב לשים לב שלא גולשים יותר מדיי בשיתוף בצורה שהיא מעבר ליכולת ההכלה של המקשיב.
5. מה משתפים?
קודם כל: מה שלומי?
זאת שאלה שהרבה פעמים אנחנו עונים עליה "בסדר". אך אם נתבונן יותר מקרוב נראה שיש בפנים המון התרחשות - תחושות, רגשות, חוויות, דברים שמעסיקים אותנו. דברים שקרו לנו ואנחנו עדיין מעבדים או עדיין חיים בתוכנו ומשפיעים עלינו.
השיתוף יכול לכלול אחד או יותר מכל הנושאים האלה:
- מה עובר עלינו בימים אלה, מה מעסיק אותנו?
- איך המצברוח שלנו ומה שלום הגוף שלנו?
- איך אנחנו מרגישים עם עצמנו? כמה אני אוהב/ת ומעריך/ה את עצמי בימים אלה וכמה שיפוטיות וביקורת יש בי כלפי עצמי?
- איך מערכת היחסים שלי עם החיים? כמה "הולך" לי בחיים עם הרצונות שלי ומה פחות עובד לי:
דברים טובים שקורים ודברים מאתגרים.
6. מה קורה אם נגמר לי מה לשתף ועוד נשאר לי זמן?
- לחכות רגע. לתת לשתיקה להיות ולראות מה עולה. לא לחשוב על זה. פשוט להקשיב פנימה ולראות מה רוצה להיאמר.
- לא להחליף מייד. הדברים שעולים מתוך השקט הם דברים שיכולים להפתיע אותנו. לתת להם לעלות.
**** המלצה חמה מאוד ****
להסתכל בעיניים - כשמשתפים ומקשיבים.
לא חייבים כל הזמן אבל כמה שאפשר, זה מביא עוד אינטימיות וחיבור.
7. הצעות להמשך:
אחרי סיבוב אחד של השיתוף (שיכול להיות כל טווח של זמן שתחליטו) -
- לעשות עוד סיבוב ועוד סיבוב. הוא יכול להיות העמקה או המשך לאחד הדברים שעלו בשיתופים או משהו חדש מהרגע שאתם לא יודעים מה יבוא.
- לעשות שיחה פתוחה על דברים שעלו.
- להמשיך למפגש במגע באותה הרוח - שאחד נותן והשני מקבל. גם עם זמן מוגדר ותורות. (וזה למדריך אחר איך לעשות את זה).
הרעיון הוא שכשפותחים מרחב המוקדש למפגש אמיתי --
יכולה להיווצר קירבה שתפתח לכם יצירתיות להמשך הערב או היום :)
תהנו!
קצת עלי - ליה חיים
אני מורה לתקשורת מקרבת, מלווה זוגות ויחידים ומנחה קבוצות יחסים דינמיות.
מחקר החיים שלי הוא תקשורת ביחסים, בדגש על כנות -
איך להתהלך בעולם ולהיות ביחסים עם עצמי ועם אחרים בכנות?
תופסת את שדה היחסים כשדה התפתחות והתנסות אינסופי המאפשר לנו לגלות את עצמנו האותנטיים, דרך ביטוי כנה של מה שאנחנו חווים ומרגישים והסכמה להקשיב להדהוד של זה אצל אחרים.